במשנה ברכות (ב, א) מאמתי קורין את שמע בערבית כו', ופירש"י דמקמי הכי לא זמן שכיבה. ובתוס' (ד"ה מאמתי) הקשו "ואם תאמר היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום. ויש לומר דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפלת השחר (דף כו.) דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה דהיינו אחד עשר שעות פחות רביע ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית".

קודם שנעסוק בזמני קריאת שמע ותפילה דערבית, יש להקדים לברר את זמני תפילת המנחה¹דין תפילת מנחה במתניתין הוא לקמן בדף כו, א., שהרי נתבאר בדברי התוס' שרק משעה שעובר זמן המנחה, יכול להתפלל תפילת ערבית.

מנחה גדולה

והנה, תפילת זו נתקנה כנגד תמיד של בין הערביים²בגמרא לקמן כו, ב איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפילות אבות תיקנום, רבי יהושע בן לוי אמר תפילות כנגד תמידין תיקנום, ובמסקנה שם סבר רבי יוסי ברבי חנינא שאבות תיקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות. וברמב"ם תפילה פרק א, ה כתב 'תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות, שתי תפלות בכל יום כנגד שני תמידין, ותפלה שכנגד תמיד של בין הערבים היא הנקראת תפלת מנחה'. ובהלכה ו כתב עוד 'וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה שנאמר היא העולה וגו' כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי, ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה, ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה'. ועיין בנו"כ שם ובאור שמח ועוד אחרונים שדנו בדבריו שפסק כרבי יהושע בן לוי דכנגד תמידין תיקנום, ובלחם משנה כתב דאף על פי שכתב רבינו כנגד תמידין תיקנום, לא הוי דלא כרבי יוסי בר חנינא, שהרי כבר פירשו בגמרא לדעתו דרבי יוסי בר חנינא, דאסמכינהו רבנן אקרבנות, ואם כן אפילו דנאמר דאבות תיקנום, מכל מקום שפיר קאמר דכנגד תמידין תיקנום., וזמן הקרבתו היה משש שעות ומחצה³לקמן כו, ב., שהוא⁴כדברי הפסוק 'כי ינטו צללי ערב'. ירמיהו פרק ו, ד.הזמן שבו צללי⁵מלשון צל. מצודת ציון שם.השמש הקרבה⁶מצודת דוד שם.לשקוע במערב, נוטים⁷רד"ק שם.ומתפשטים למרחוק, ונקרא זמן זה 'מנחה⁸ומעיקר דברי תורה, אף משש שעות ומעלה (תחילת שעה שביעית), יכול להתפלל מנחה, משום שבין הערביים הוא מיד אחר חצות היום (כן עיין ברש"י יומא דף כח, ב דיבור המתחיל מכי משחרי כותלי שכתב 'חומות הפונות למזרח, שהלבינו מהנץ החמה הבאה מן המזרח ונוצצת עליהן, ובתחילת שבע שעות, שהחמה באמצע הרקיע בראש כל אדם אינה עושה עמוד, אלא תחתיהן משחירין אותן הכתלים לפי שאין חמה נוצצת אלא בראש הכותל בעוביו, ומיצל חודו של שפת עוביו על זקיפת הכותל ומשחרת, מההיא שעתא נוטים צללי ערב, וקרוי ערב'. וכן מהסוגיא שם), וכן הוא הדין לעניין הקרבת התמיד של בין הערביים, אלא שחכמים תיקנו להמתין חצי שעה, משום שבחצי שעה זו אין אנו בקיאין לכוון את השעה (ולעניין הקרבת תמיד בבית המקדש יש טעמים נוספים, עיין שם בסוגיא), ומשש ומחצה הצל מאריך וניכר לכל. (אבל מרש"י לקמן כו, ב דיבור המתחיל מנחה גדולה משמע שגם מהתורה זמן בין הערבים היא משש שעות ומחצה, שמחצי שש עד חצי שבע החמה עומדת בראש כל אדם ומחצי שבע ואילך היא נוטה לצד מערב, וכן עיין במאירי ביומא שם). ולהלכה כתב המגן אברהם סימן רלג ס"ק א דקודם שש שעות ומחצה לא יצא אף בדיעבד, אבל במשנ"ב ס"ק א ובשער הציון (אות ג) הביא דעת הפרי חדש והבית יעקב שסברו, דבדיעבד יצא ואינו צריך לחזור ולהתפלל שנית, ועיין שם מה שהתחבט בזה וכתב דצריך עיון למעשה.גדולה'⁹עיין לקמן כו, ב רש"י דיבור המתחיל מנחה גדולה..

מנחה קטנה

אמנם, בפועל לא¹⁰רמב"ם תמידין ומוספין פרק א, ג.היו שוחטים תמיד של בין הערביים, אלא בשמונה שעות ומחצה, וקרב בתשע ומחצה, משום קרבנות היחידים והציבור שהיו רבים, וכיון¹¹דכתיב (ויקרא פרק ו, ה) 'והקטיר עליה חלבי השלמים', ודרשו חכמים (פסחים דף נח, א) עליה השלם כל הקרבנות כולם, שצריכים להקריב את כל הקרבנות שבכל יום, בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים.שאסור להקריב קרבן קודם תמיד של שחר, וכן אין שוחטים קרבן אחר תמיד של בין הערבים¹²חוץ מקרבן פסח, שאי אפשר שיקריבו כל ישראל פסחיהן בשתי שעות. רמב"ם שם., לכן מאחרים את תמיד של בין הערביים, כדי שיספיקו להקריב את כולם, וזמן זה נקרא 'מנחה קטנה'.

שיטת הטור והרא"ש

ומדברי הטור¹³אורח חיים סימן רלג.נראה¹⁴כן כתב לשיטתו הבית יוסף שם.דסבר, שזמן תפילת המנחה לכתחילה, הוא זמן מנחה גדולה, דהיינו משש שעות ומחצה¹⁵וכן כתב בביאור הגר"א., וכן נראה מדברי הרא"ש¹⁶כלל ד סימן ט. בית יוסף שם..

שיטת הרמב"ם והשו"ע

אבל הרמב"ם¹⁷תפילה פרק ג, ב.פסק, שלכתחילה זמן תפילת מנחה, הוא הזמן שהתמיד היה קרב, דהיינו זמן מנחה קטנה, שהוא מתשע שעות ומחצה. ובדיעבד אם התפלל מנחה גדולה יצא, כיון שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטים את התמיד בשש שעות ומחצה. וכן פסק בשו"ע¹⁸שם סעיף א.דלכתחילה זמנה מתשע שעות ומחצה, ובדיעבד לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא, דמכל¹⁹משנ"ב ס"ק א.מקום זמן שחיטת תמיד של בין הערביים מדאורייתא, הוא משש שעות ומחצה²⁰ושעות אלו הם שעות זמניות. רמ"א שם., דהוא חצי שעה אחר חצות היום.

תמיהה על הנוהגים שלא כשו"ע

ובספר שלמי צבור²¹דף קנט, ד.תמה על מה שנהגו בכל גלילות ישראל כמה תלמידי חכמים ויראי שמים להתפלל מנחה גדולה, נגד השו"ע. ואף שבערב שבת שאינם יכולים להתפלל מנחה קטנה בתפלת לחש וחזרה, מפני שאין הצבור מתקבצים לבוא בערב שבת כמו בשאר הימים, יש לומר דהוי שעת הדחק וכדיעבד דמי, אבל בשאר הימים אין לעשות כן.

סברת ערוך השולחן בצריך לה

ועיין בערוך השולחן²²אורח חיים סימן רלג סעיף יב.דכתב, שאף לכתחילה יכול להתפלל מנחה גדולה כשצריך לה, כגון שרוצה לאכול וכיוצא בזה, דאין הלכתחילה והבדיעבד שכאן, כמו בכל הדברים שלכתחילה אסור, אלא דרצו לומר שאם אין לו איזה סיבה שבגללה הוא מעדיף להתפלל מנחה גדולה, טוב שיתפלל מנחה קטנה, אבל אם יש לו איזו סיבה קלה, יתפלל לכתחילה מנחה גדולה.

אזהרת מחברת הערוך

ואדרבא, במחברת הערוך²³לרבי שלמה בן אברהם אבן פרחון, הביאו ערוך השלחן בשם אחד מן הקדמונים.הזהיר להתפלל מנחה גדולה כדעת הטור והרא"ש²⁴וכן הוא בשו"ת הרי"ף סימן שכ, וכן פסק רבינו סעדיה גאון בסידורו עמוד כח, ובספר המנהיג לרבינו אברהם בר נתן הירחי הלכות תפילה סימן פב וכן בפירושו למסכת כלה עמוד כג (כן הביאו היחווה דעת חלק ד סימן יט) כתב, שמצווה מן המובחר להתפלל בחצי האחרון של שעה שביעית, והזריז להתפלל מנחה גדולה הרי זה משובח, ורק בני הגולה שהם בדוחק הפרנסה ואינם יכולים להתפלל מנחה גדולה, הם מתפללים מנחה קטנה שהיא מתשע שעות ומחצה. וראיה גדולה לזה ממה שאמר דוד ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה. וצהרים היא משעה ששית שהחמה בראש כל אדם, כצאת השמש בגבורתו, והוא מלשון צהר תעשה לתיבה וכו', הא למדת שמנחה גדולה היו מתפללים., וכתב שכן היה מנהג כל ישראל, לבד מאותם הגרים בארץ אדום, שמפני שהיו מתחילה עניים והיו הולכים לעבודתם בכפרים עד הערב, וחוזרים לבתיהם ומתפללים בשעה אחת מנחה וערבית, התרגלו כך, עד שגם כאשר התעשרו עדיין מחזיקים הם במנהגם, וכל העושה כן, ועובד, אוכל ושותה קודם מנחה, אחר שהגיע שש שעות ומחצה, נקרא פושע.

העולה מדברי הזוהר

אמנם, בחידושי הרז"ה²⁵דף סה, ג.הוכיח מדברי הזוהר חדש²⁶פרשת חיי שרה.שסבר דלכתחילה עיקר המצווה להתפלל מנחה גדולה, וכתב, שאילו היה רואה מרן הבית יוסף דברי הזוהר, היה מכריע כן להלכה²⁷עיין בגר"א שם ס"ק א שכתב שמנחה גדולה היא לכתחילה, ואמנם, בשו"ת דברי יציב אורח חיים סימן צח חילק בין לכתחילה למצווה מן המובחר, והסביר בדברי הגר"א שאף לשיטות דלכתחילה מתפללין מנחה גדולה, מכל מקום מצוה מן המובחר במנחה קטנה..

היכא דאיכא חשש מניין

ועל²⁸משנ"ב שם.כל פנים, אם רוצה לאכול או לצאת לדרך, או שעתה יוכל להתפלל עם הצבור, ואם ימתין למנחה קטנה לא יהיה לו מנין, לכולי עלמא מותר להתפלל לכתחילה משש שעות ומחצה ולמעלה.

אליבא דהלכתא

תחילת זמן תפילת מנחה

דעת הטור והרא"ש שזמן תפילת המנחה לכתחילה הוא משש שעות ומחצה, והיא הנקראת מנחה גדולה. אבל דעת הרמב"ם²⁹תפילה פרק ג, ב.והשו"ע³⁰אורח חיים הלכות תפלת המנחה סימן רלג, א.שלכתחילה זמנה מתשע שעות ומחצה שהיא מנחה קטנה, ובדיעבד מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה ולמעלה, יצא, משום³¹משנ"ב ס"ק א.דתפילת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנוה ועיקר זמנו של תמיד מדאורייתא מתחיל אחר שש שעות ומחצה.

היה רוצה לאכול או לצאת לדרך

אם³²שם ס"ק ב.רוצה לאכול או לצאת לדרך או שעתה יוכל להתפלל עם הצבור ואם ימתין למנחה קטנה לא יהיה לו מנין, לכו"ע מותר להתפלל לכתחילה משש שעות ומחצה ולמעלה.

התפלל תוך חצי השעה שאחר חצות

יש³³שם.מהאחרונים שכתבו דאף שלכתחילה אסור להתפלל קודם שנשלם החצי שעה שאחר חצות, מכל מקום בדיעבד שהתפלל בזו החצי שעה לא יתפלל שנית.