מפת צירי הקשר הזוגי מקבצת בתוכה ממצאים מהימנים מהספרות המקצועית המסקרת שלושים שנות מחקר בתחום הטיפול הזוגי. ממחקרים אלו עולה שההבדל בין נישואין שבהם בני הזוג מדווחים על שביעות רצון, לאחרים שמספרים על ההיפך, אינו נעוץ בכך שהראשונים חיים באידיליה נטולת מתחים ואכזבות, ואילו השניים לא התמזל מזלם בכך. בשתי המערכות, החיים מזמנים לבני הזוג לא מעט משברים קטנים, זוהי טבעה של מערכת נישואין, אלו הם טבען של הבריות השונות זו מזו בפרצופיהן ובדעותיהן. את ההבדל בין שתי המערכות אפשר לזהות לפי מידת ה-הזנה של בני הזוג, האחד את השני, ושניהם את נישואיהם, למרות ובעקבות נקודות המתח ביניהם.

האפיון של הזנה משתקף במחשבותינו, ברגשותינו, בתנועות גופינו ובמעשינו. זוגות שמצליחים לכונן מערכת נישואים מוזנת, חושבים ומרגישים אחרת מזוגות שלא צלחו את האתגר. בעוד אלו משתמשים עם זרנוקי ההזנה כדי לטפח את המערכת ולהפריח את חיותם, אחרים מכלים את זרנוקיהם בכיבוי דלקות ובהישרדות.

בני הזוג החיים במערכת מזינה, מרגישים שצרכיהם ורגשותיהם באים לידי ביטוי, הערכתם העצמית גבוהה והם מסוגלים להתייחס לפגיעה כגיזום ולא כהשחתה. בנישואין מזינים, ישנה הקשבה הדדית, האווירה רגועה ונעימה, וההתייחסות לימים אפרוריים היא כשל תקופת השלכת המבשרת את בואה של פריחה מחודשת. לעומתם, החיים במערכת מעיקה, חשים שחירותם נשללה מהם ומבטאים בהתנהגותם ובמעשיהם תסכול וכעס רב. בשלבים מתקדמים יותר, הם מתרחקים זה מזה רגשית ופיזית, מפתחים רגשות שנאה ונקם, ובמצבים אקוטיים, נעשים אדישים עד שאינם נפגעים זה מזה כלל.

המודל משרטט מפה מפורטת ומדעית של מרכיבים המאפיינים זוגות שהוגדרו כנשואים ביציבות ובשביעות רצון. חשיבותו היא בכך, שזוגות שאינם מאופיינים במערכת נישואין מזינה, יוכלו להעתיק מאפיינים אלו לתוך נישואיהם ובכך להצטרף לקהילת הנשואים בנישואין יציבים ומשביעי רצון, וזאת מתוך ההנחה הבסיסית שבדרך כלל ההבדל בין זוגות הנשואים ביציבות ושביעות רצון לאחרים שנישואיהם מעיקים אינו ביכולות אלא במימוש.

הפסיכולוגיה ההתפתחותית התמקדה בעבר בהתפתחותו של האדם במהלך שנות חייו הראשונות, השנים הראשונות בכל מקרה נתפסות גם היום כשנים המשמעותיות ביותר, אך כעת המגמה היא של מודל רחב ומקיף יותר של כל שנות החיים, ובעצם האמירה היא כי לצד חשיבותן של השנים הראשונות בהתפתחותנו, איננו מפסיקים להתפתח במשך כל חיינו. תפיסה זו מיוצגת במהלך קורס זה על ידי אריק אריקסון בתיאוריה הפסיכוסוציאלית שלו, וכמובן יש לה השלכות טיפוליות משמעותיות ומרתקות. 

אך החוקרים סבורים שלא רק האדם כישות אינדיבידואלית מתפתח וממשיך להתפתח במשך כל חייו, אלא גם משפחה ומערכת זוגית עוברות תהליכים של צמיחה והתפתחות במעגל החיים.

כשמדברים על התפתחות המשפחה במעגל החיים, ההבנה היא שהיא נעשית בשלבים. כל שלב שאנו רוכשים במהלך ההתפתחות מקדם אותנו לקראת השלב הבא. היציאה משלב אחד לעבר השלב הבא, כרוכה ביציאה ממקום מוכר ובטוח לעבר מקום אחר, שאמנם יתכן שנחשוב שהוא מקום גבוה יותר, נכון יותר, אך בהחלט הוא עשוי לעורר חרדה, ואכן אפשר לכנות את המצב הזה של יציאה משלב אחד לעבר השלב הבא כמצב משברי. המצב הקודם "נשבר" לטובת היווצרות יצירה חדשה, כמו התינוק הכלוא ברחם אמו ומבקש לפרוץ מתוכו מתוך תחושה שאינו יכול עוד להישאר במצבו הקודם, רק שבשונה מהתהליכים שהתינוק עובר מרגע היוולדו עד בגרותו שאותם אנחנו מקבלים באופן טבעי, ומבינים שמצד אחד ניתן להתייחס אליהם כמצבי משבר בחיינו, ומאידך אלו הן נקודות הזדמנות לצמיחה ועליית מדרגה בהתפתחותנו כבני אדם – תהליכי ההתפתחות של המשפחה לרוב אינם נתפסים כשלבי התפתחות, ורבים אינם מודעים לכך שבכלל משפחה מתפתחת בשלבים.

למרות היות המשבר נקודת צמיחה והתפתחות, הקונוטציות שנקשרו לו במהלך השנים, כנראה בשל הסבל שהוא מסב, הן שליליות במהותן ומתייחסות לצדו האחד של המטבע. זאת הסיבה שיש שהמירו את המילה "משבר" למילה "מעבר", כלומר, מעבר ממצב אחד למצב אחר (Gail Sheehy, 1937). הגדרה זו, נותנת ביטוי של צמיחה לאותן תחנות בחיינו שבהן המצב הקודם מתערער, ומכירה בהן כנקודות הזדמנות ליצירת מצב חדש ובוגר יותר.

כשאנחנו מחליטים לבוא בברית הנישואין, אנו מתחילים לזרוע את זרעי המשפחה שתתהווה ותתפתח לאורך השנים עד הגיענו לשיבה טובה.

ככל שנכיר את המעברים והאתגרים שיעמדו בפנינו במלאכת יצירת משפחתנו, כך נתכנן נכון יותר את צעדנו, נבשיל ונהיה מוכנים נפשית לקראת הבאות, ונחוש יותר ביטחון באשר למסוגלותנו לעמוד באתגרי ההתפתחות בהצלחה.

ייעוץ הנישואין כולל בתוכו מגוון כלים מעשיים מתחומי הפסיכולוגיה השונים – קוגניטיבית, התנהגותית, ההומניסטית ועוד, אך בליבתו הוא מתבסס על עקרונות החשיבה המערכתית.

הטיפול המערכתי או בשפה היומיומית הטיפול המשפחתי הוא צורת הסתכלות רחבה יותר על האדם וכוללת את המערכת החברתית והמשפחתית והדמויות המשמעותיות הפועלות בה. הגישה המבוססת על מחקר ותאוריה, לא מתמקדת בקשייו של הילד או האדם בצורה מבודדת אלא על רקע הקשר שלו עם סביבתו.

מתוך פרספקטיבת האדם והקשרו, עולים עקרונות יסוד המובילים את החשיבה הכללית של הגישות המערכתיות, ומהווים קווי יסוד לעבודתנו הזוגית. ביחידה זו נסקור עקרונות של חשיבה מערכתית, ונתרגל את ביטויים לחיוב ולשלילה בתוך מערך הייעוץ הזוגי.

יחידת הפרקטיקום מהווה יחידת הבסיס הראשונה בעבודה המעשית של תלמידי הקורס לייעוץ נישואין ומשפחה. מספר שבועות קודם תחילתה של היחידה מונחים התלמידים ונעזרים ביצירת קשרים קהילתיים על מנת שבשלב הפרקטיקום יוכלו ללוות זוגות בתהליך ייעוצי מודרך.

הליווי לתלמידים מתחיל מרגע פניית הזוג אל התלמיד ולאחר איסוף פרטים טלפוניים ראשוניים. המדריך מקבל את פרטי הזוג הפונה ובוחן את היתכנות העזרה לזוג על ידי יעוץ הנישואין במהלך הכשרתו. אם אכן הפנייה מתאימה לעבודה ייעוצית על ידי התלמיד, בני הזוג ייפגשו עם היועץ בליווי צמוד של המדריך במסגרת קבוצתית.

בנוסף, ישתתפו התלמידים בהתנסויות ובחוויות קבוצתיות כגון משחקי תפקידים, סימולציות של מצבים בחיי הנישואין וכדומה.

ביחידה זו נחשף לתיאוריות וגישות רחבות יותר בחשיבה המערכתית שיהוו בסיס לעבודה זוגית מורכבת יותר מתוך פרספקטיבות מערכתיות מורכבות המאפשרות בין היתר מתן מענה לזוגות בעלי מורכבויות גדולות יותר. 

הייעוץ לזוגות מתוך החשיבה המערכתית הרחבה יותר, מתבסס על הנחות היסוד של הגישה המערכתית הגורסות כי יש להתבונן באדם ובקשייו לא באופן מבודד אלא על רקע האינטראקציות שלו עם סביבתו. קשייו של האדם מתבטאים ונמצאים באופן תמידי באינטראקציה עם מערכות חברתיות כמשפחה, ארגון תעסוקתי וכן הלאה; לכן, כדי להביא לשינוי יש להבין את קשיי האדם בהקשרם המערכתי ולטפל בהם באמצעות שינוי האינטראקציות הבעייתיות המאפיינות את המערכת, ולא רק באמצעות טיפול פרטני בסימפטום הספציפי. 

בקורס זה נעשה התאמה של גישות מתקדמות לתהליך הזוגי בקליניקה כשבפועל המשפחה אינה נמצאת פיזית בחדר.

במהלך יחידה זו ישתתפו התלמידים בתהליכי ייעוץ והנחייה מתקדמים שיכללו הצגת מקרים, דיון בקבוצה ושיפור כלים מעשיים להנחיה. כמו כן תכלול יחידת לימודים זו צפייה בתהליכי הנחייה וטיפול של מומחים בתחום הנישואין והמשפחה בחדר טיפולים תוך קבלת הסברים ודיון בקבוצה. במהלך הטיפולים יתערבו המנחים בתהליך לצורך קבלת משוב מהקבוצה ומהמנחה.