בערך זה נסביר בכלליות את הקשר בין הפסיכולוגיה למדע, וכיצד נעשית החקירה המדעית. ניתן דגש על חלקים מסוימים בתהליך, ולא על כולם.  

חשוב לומר בראשית הדברים, כי אמנם באוניברסיטאות ישנן פקולטות למדעים מדויקים, ולצידם יש את מדעי החברה. זאת משום שלמרות שבמדעי החברה אנחנו מנסים להיות מדויקים, אך קשה מאוד להיות מדויק כאשר מתעסקים עם אנשים, ולכן ההדגשים במחקר יהיו הדגשים אחרים. יחד עם זאת, אנחנו מתייחסים לפסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ומדעי החברה כדיסציפלינות בתוך מדעי החברה, החותרות לבסס את עצמן יותר ויותר כמדע. בעצם, זכות הקיום שלהן הוא חיזוק התחום המדעי שהן שייכות אליו.

מהן מטרות המדע?

1. להבין את העבר ולהסבירו.
2. לנבא את העתיד ולשלוט בו.

למשל, סטודנטים שהייתה להם חרדה הצליחו פחות בבחינות. זוהי דוגמה של תיאור עבר. כעת, אנו צריכים להסביר מה הסיבה שהחרדה הזאת גורמת להצליח פחות. המטרה העיקרית של זה תהיה, לנבא את העתיד. כלומר, אם אדע למה ומה השפיע על הסטודנטים, אוכל לדעת מה יקרה בעתיד עם סטודנטים שיש להם חרדה גבוהה, ואולי גם לטפל בהם. כמו שאם נבין טוב יותר את המשמעויות של ילדים עם לקויות למידה, נוכל בעתיד לטפל בהם טוב יותר.

מה זה תיאוריה מדעית?

הגדרה: "מערכת מונחים, הגדרות וטענות, המייצגים השקפה על תופעה מסוימת, באמצעות הצגת היחסים שבין המונחים, במטרה להסביר ולנבא את התופעה".

הסבר ההגדרה:

מערכת של מונחים, הגדרות וטענות – טענות הכוונה להנחות יסוד.

המייצגים השקפה על תופעה מסוימת – לדוגמה, אצל מסלאו התופעה הייתה "הנעה", היא עסקה בשאלה: מה גורם לבני אדם לעשות דברים מסוימים.

באמצעות הצגת היחסים שבין המונחים – אם נמשיך בדוגמה מהתיאוריה של מאסלו,  יש יחסים בין מניעים פיזיולוגיים למניעי ביטחון, דהיינו, חייב לספק מניעים פיזיולוגיים כדי לספק צרכי ביטחון.

במטרה להסביר ולנבא את התופעה – למשל, לדעת לנבא מה יקרה לאנשים מבחינה הנעתית/מוטיבציונית כשהמצב ביטחונית לא טוב.

אם כך, תיאוריה מדעית זה מערכת מונחים הגדרות וטענות שמייצגים השקפה.

תכונות הגישה המדעית

יש שתי תכונות שמייחדות את הגישה המדעית:

1. אובייקטיביות – חוקר כאיש מדע חייב להיות אובייקטיבי. הוא אינו יכול להיות מושפע מההטיות שלו ומהערכים הפנימיים שלו, אלא חייב לבוא ללא כל השפעה לסביבה שהוא חוקר. זה אחד הקשיים של הפסיכולוגיה מבחינת היותה מדע. ישנן שיטות שעשויות להתמודד עם האתגר הזה, כמו למשל חוקר ששולח עוזר מחקר על מנת לבדוק בשטח את השערת המחקר שלו, וכך התחום הזה של שיטות מחקר מנסה למצוא כלים כדי שיהיה אפשרי יותר להיות בעמדת חוקר אובייקטיבי. יחד עם זאת, חשוב לומר שלעולם לא תהיה זו אובייקטיביות כשל הפיזיקאי הזורק כדור מקומה שלישית ובודק את זמן הגעתו לארץ. הפיזיקאי בדרך כלל לא נקשר לכדור ולא מושפע ממנו.
2. אמפיריות – החוקר כאיש מדע חייב להוכיח את השערתו על ידי ניסויים. בעניין זה, כדאי להזכיר את אחת הביקורות החזקות ביותר על התיאוריה של מסלאו עוסקת במימוש עצמי, וטוענת, שהתיאוריה הזאת איננה תיאוריה מדעית מאחר שאין לנו דרך לבדוק מימוש עצמי, ואין דרך לראות כיצד מספקים את זה. כי בשונה ממחסור באוכל שניתן לראות את ההשפעה על ההתנהגות, במחסור במימוש עצמי קשה לראות את ההשפעה על ההתנהגות. 

כאשר יש קושי למדוד חלקים בתיאוריה היא נחשבת תיאוריה שיש לה בעיה אמפירית כמו זאת של מאסלו, וכמו גם התיאוריה של פרויד שטענו שהמדידות שלו אינן מדויקות לצורך ניסוי, מאחר שהוא חקר בעיקר אנשים שהם חולים בנפשם, וזה לא ניסוי שמדגים על כלל האוכלוסייה.

כמובן שלמרות שאנחנו מדברים כאן על תכונות שאנחנו מודעים להן וחותרים להשיג אותן, קשה לטעון שאנו משיגים אותן בשלמותן, ולכן יש הרבה ביקורות על מחקרים ועל תיאוריות.

אמנם מאחר והפסיכולוגיה כמדע חותרת לבסס עצמה כחלק מהתחום המדעי, חוקרים במדעי החברה ובפסיכולוגיה (שהיא בתוך התחום של מדעי החברה) פיתחו תהליך שמותאם למדעי החברה ומחייב כל חוקר בתחום שעושה מחקר. התהליך הזה נקרא: תהליך החקירה המדעית. כל חוקר שנראה מובא בספרות בצורה של "חוקר מצא" או "חוקרים בדקו" או בסוגריים השם באנגלית, סביר להניח שהחוקר עשה פחות או יותר את התהליך הזה, וכאשר הוא הגיע למסקנה, הרי זה "ממצא אמפירי".

תהליך החקירה המדעית

התהליך המדעי מתחיל מכך שהחוקר שואל איזו שאלה, הוא מתעניין במשהו, כמו למשל, למה נשים מתקדמות פחות מגברים בצבא. אחר כך, החוקר מנסח השערה עם משתנים (נבאר בהמשך), לאחר מכן הוא יצטרך לבחון את הטענה שלו. על מנת לעשות כן הוא יקבע איזה סוג מחקר הוא עושה, האם מחקר מתאמי או ניסויי ואולי מחקר גישוש, בכל אופן, המחקרים העיקריים הם מתאמי וניסויי שנבאר אותם בהמשך.

לאחר מכן, בוחרים מדגם, מחלקים שאלונים לאנשים וכו' ועושים את המחקר. מכאן מגיעים לשלב ניתוח התוצאות שזה השלב שמשתמשים בסטטיסטיקה ומגיעים למסקנות. המסקנות חוזרות להשערת במחקר, וכעת אנחנו מחליטים אם לקבל או לדחות אותה.

זהו התהליך במחקר אמפירי, בשונה מעבודה תיאורטית, שכדי לערוך אותה יש לקרוא חומר ולעשות אינטגרציה שלו.

כעת נסביר שלב אחר שלב בתהליך החקירה המדעית שזה עתה סקרנו בכלליות.

שלב 1: הגדרת שאלת המחקר ובדיקת הידע הקיים

על החוקר להבהיר את הבעיה המעניינת אותו ולנסחה – החוקר צריך לשאול את שאלת המחקר שמעניינת אותו, ולנסח אותה כשאלת מחקר.

למשל:

• האם צורך הישג קשור עם השיגים לימודיים בבחינות?
• האם קיים קשר בין כושר גופני לבין שביעות רצון בנישואין?
• האם קריאת ספרים משפיעה על שגיאות כתיב?

שאלה באמצעות התנסות אישית צפייה באירוע או נגזרת של תיאוריה – החוקר יכול לשאול שאלה שמעניינת אותו כאדם, הוא יכול כתוצאה מהתנסות אישית או מתוך צפייה באירוע כלשהו לשאול שאלה שעולה ומעניינת אותו, והוא גם יכול לגזור שאלה מתוך תיאוריה, למשל, בתיאוריה של מסלאו, חוקר יכול לבדוק "האם ילדים שהייתה להם תחלופה גבוהה של מורים בבית ספר פחות מצליחים בלימודים?" (שזאת התעניינות סביב הצורך בביטחון).

בדיקת הידע הקיים – בדרך כלל כאשר יש נושא שמעניין את החוקר, וכמו"כ כשהוא גוזר שאלה מתוך התיאוריה, עליו לבדוק האם קיימות התייחסויות לנושא בתיאוריות קיימות ובמחקרים קודמים, דרך זה, רואה החוקר מה שייך לנושא והידע הקיים משפיע על ניסוח שאלת המחקר.

שלב 2: ניסוח השערת מחקר עם משתנים מוגדרים

• השערת המחקר היא טענה/הנחה המנוסחת כמשפט חיווי, הבוחנת קשר בין משתנים, בתנאים מוגדרים, וניתנת לבדיקה אמפירית.

השערת מחקר היא טענה – השערת מחקר היא לא עובדה, היא טענה או הנחה. בסוף התהליך נוכל לדעת האם הטענה שלי נכונה או לא, אבל בשלב הזה חוקר מניח הנחה, למשל, אנשים עם עודף משקל פחות שבעי רצון מהנישואין. זאת רק הנחה, עכשיו נצטרך לבדוק אותה על ידי שאלונים וכדו', ורק לאחר מכן אדע האם הטענה אוששה או לא.

אמורה להיות מנוסחת כחיווי – הטענה של החוקר אמורה להיות מנוסחת כמשפט חיווי, כלומר, משפט עם נקודה בסופו ולא עם סימן שאלה. החוקר מחווה דעה על משהו, הוא למשל אומר: אני חושב שיש קשר בין השכלה למספר הילדים. הוא לא שואל, הוא מחווה דעה.

ניתנת לבדיקה אמפירית – כמובן שהשערת המחקר הזאת בסופו של דבר צריכה להיות ניתנת לבדיקה אמפירית. השערת מחקר שאין דרך למדוד אותה היא איננה השערת מחקר, לדוגמה, השערת מחקר שתטען שאנשים שנפטרו בקיץ מאושרים יותר מאנשים שנפטרו בחורף, אינה יכולה להימדד ומכך שהיא איננה יכולה להיות השערת מחקר על פי כללי תהליך החקירה המדעית. כשלים במדידת השערת מחקר מצינו לעיל, בסקירת המחקרים שעוסקים בקשר שבין חרדת בחינות להישגים.

בתוך כדי הדברים נאמר שהקשר בין תיאוריה למחקר הוא קשר מעגלי כמו הביצה והתרנגולת, יש מחקר ועוד מחקר ואז יש תיאוריה, ומהתיאוריה יוצאים מחקרים נוספים.

השערת מחקר בוחנת קשר בין משתנים – כאמור, השערת המחקר היא טענה/הנחה המנוסחת כמשפט חיווי, הבוחנת קשר בין משתנים, בתנאים מוגדרים, וניתנת לבדיקה אמפירית. מהו משתנה? משתנה זאת תכונה או מושג שיכול לקבל שני ערכים לפחות.

למשל:

מגדר: מכיל שני ערכים – נשים/גברים.

צורך הישג:  מכיל את שני הערכים: גבוה/נמוך.

הישגים לימודיים : גבוהים/נמוכים.

שני סוגי משתנים – בתוך משתנים, יש שני סוגי משתנים:

1. משתנה בלתי תלוי – נקרא גם משתנה מסביר, משפיע, או סיבה.
2. משתנה תלוי – נקרא גם משתנה מוסבר, מושפע, או תוצאה.

למשל, מזג אוויר משפיע על אחוז שריפת קלוריות בגוף. אנו חושבים תמיד על: מה משפיע על מה. בדוגמה הזאת, זה לא ששריפת הקלוריות משפיע על מזג האוויר בחוץ, אלא מזג האוויר הוא המשפיע על שריפת הקלוריות. או למשל, גיל יכול להשפיע על כושר גופני אבל כושר גופני לא משפיע על גיל. בעצם, המשתנה הבלתי תלוי זה המשתנה שאת ההשפעה שלו על המשתנה התלוי אנחנו בודקים. והמשתנה התלוי זה המשתנה שאת השפעת הבלתי תלוי עליו אנחנו בודקים.

על מנת לחדד את הבנת הקשר בין המשתנים, נביא שלוש דוגמאות להשערות מחקר:

דוגמה 1: ככל שהדימוי העצמי עולה כך עולים ההישגים הלימודיים.

כשאנחנו רוצים לראות מה החוקר כיוון בהשערתו, ובעצם לבדוק מה המשתנה הבלתי תלוי ומה המשתנה התלוי בהשערה זו, אנחנו מסתכלים על הניסוח, וכפי שזה מנוסח בהשערה הזאת דימוי עצמי הוא המשתנה הבלתי תלוי שאנחנו בודקים את השפעתו על הישגים שזה המשתנה התלוי, בעצם הסיבה זה הדימוי עצמי והתוצאה אלו הם ההישגים. (חשוב לומר שאם מדברים על השערה כגון זאת שעוסקת בדימוי עצמי, יש כאן מורכבות גדולה יותר, מאחר ודימוי עצמי יכול להיות משתנה בלתי תלוי ומשתנה תלוי, הוא יכול להשפיע על הישגים אבל גם להיות מושפע מהם. יחד עם זאת, החוקר ניסח את השערתו באופן שמתייחס לדימוי כמשתנה הבלתי תלוי).

דוגמה 2: אנשים שישנים יותר שעות בלילה, מפגינים פחות עצבנות במהלך היום בהשוואה לאנשים שישנים פחות שעות בלילה.

גם בהשערה זו יש שני משתנים. משתנה אחד זה הכמות שינה, הוא המשתנה הבלתי תלוי, ומשפיע על המשתנה התלוי שזו רמת העצבנות. כאמור, צריך לנסח את זה כמשתנה (בעל שני ערכים): כמות השעות (יותר/פחות) משפיעות על רמת העצבנות. אם ננסח אחרת: "מי שישן יותר" הרי זה משתנה קבוע, כי יש רק ערך אחד – יותר.

גם כאן נזכיר, שאמנם גם עצבנות יכולה להשפיע על שעות השינה, אבל ניסוח השערת המחקר התייחסה לכמות שעות השינה כמשתנה בלתי תלוי ולעצבנות כמשתנה תלוי.

דוגמה 3: קיים קשר בין השעות בהן אנשים אוכלים, לבין הנטייה לעליה במשקל.

צריך לחשוב בהשערה זו מה החוקר בודק. אם הוא בודק את ההשפעה של שעות האכילה על הנטייה לעלות במשקל, אז שעות האכילה זהו המשתנה הבלתי תלוי, והנטייה לעלות במשקל זהו המשתנה התלוי. יכול להיות גם שהמחקר יהיה על כך שככל שיש לי נטייה (גדולה/נמוכה) לעלייה במשקל, כך אני יאכל יותר שעות, ואם כך, השעות זה המשתנה התלוי והנטייה מהווה משתנה בלתי תלוי.

שלב 3: קביעת סוג המחקר

באופן כללי נאמר שישנם שלושה סוגי מחקר מרכזיים:

1. מחקר גישוש: גישוש המטרה – לגשש ולהכיר תופעה באופן כללי.
2. מחקר תיאורי: נקרא גם מתאמי.
3. סיבתיות: מחקר שבוחן סיבתיות.

מחקר גישוש – נועד להכיר תופעה באופן כללי, במטרה לנסח בעיות או השערות למחקרים נוספים שייערכו בשלב השני. שיטת החקירה בדרך כלל גמישה, ומאפשרת להתבונן בו זמנית במספר רב של תופעות וגורמים. אין זה מחקר מדעי במובן המקובל של המילה, מאחר שאינו בוחן השערות, אלא רק מסייע לאתרן.

מערך מחקר מתאמי (תיאורי) –  מתאם זה קשר, קשר בין משתנים. כמו למשל, קשר בין שעות שינה לבין עצבנות וכיוצ"ב.

במהלך מחקר מתאמי החוקר יוצא לשטח, לסביבה הטבעית של הנחקרים, זה יכול להיות בבית ספר או באוניברסיטה וכו', ומתבונן בנחקרים שלו כפי שקיימים במציאות.

למשל, אם אני רוצה לבדוק את ההבדל בין שביעות הרצון של סטודנטים מקורסים באופק, לבין שביעות רצון של תלמידים מקרוסים פרונטאליים בכיתה, אז אעביר שאלונים לסטודנטים שלומדים באופק ושאלון לסטודנטים שלומדים פרונטאלית בכיתה.

• פחות שליטה – במחקר מתאמי יש לי פחות שליטה על איזה סטודנטים יהיו שותפים למחקר, אמנם יש לי עדיין שליטה מסוימת על חלקים, אבל בסביבה הטבעית של הנחקרים השליטה הזאת מוגבלת.
• איננו מוכיחים סיבתיות – במחקר מהסוג הזה, אני יכול לראות אם יש קשר בין המשתנים, למשל, דימוי עצמי ושביעות רצון. אך זה לא מאפשר לי לדעת מה משפיע על מה. אם נניח אמצא שיש הבדל בשביעות רצון בין סטודנטים שלמדו באופק לבין אלו שלומדים בהוראה פרונטאלית, אני אדע שיש הבדלים ביניהם, אבל לא אדע מה משפיע. כי אולי אלו היבטים אחרים שמשפיעים, כמו למשל,  סוג המנחה שלימד ולא השיטה. בעצם, במחקר מתאמי אנחנו בודקים את הנתונים כמו שהם, וכאמור, אנחנו יכולים רק להוכיח שיש קשר או אין קשר אך לא את הסיבה. זאת מאחר שהיינו בסביבה הטבעית ולא הפעלנו מניפולציה שמבודדת את המשתנים. 

מערך מחקר ניסויי – זהו מערך מחקר שבו החוקר מכניס את הנבדקים לסביבת מחקר מבוקרת (מהמילה בקרה).

• יש לחוקר שליטה –  במקרה כזה, יש לחוקר בקרה על המשתנים. נניח לצורך העניין, אני רוצה לבדוק איך טמפרטורה מסוימת משפיעה על ריכוז. אני יכול לקחת שלוש כיתות בסטטיסטיקה שלמדו את אותו נושא, ואף ליצור תנאי מעבדה,  כלומר, ללמד נושא מסוים  ולכוון לכך שבכל כיתה תהיה טמפרטורה שונה. באופן הזה, החוקר מפעיל את מידת הטמפרטורה ובודק את השפעתה על כל כיתה.
• הוכחת סיבתיות – ישנם הרבה מחקרים פסיכולוגים שהחוקרים עושים בנחקריהם כל מיני מניפולציות, למשל, מכניסים נבדקים למצב לחץ וכו' ואז בודקים איך מצב הלחץ משפיע על משהו אחר. במקרה הזה, בגלל שעשינו מניפולציה ושלטנו על הרבה משתנים אנחנו יכולים יותר להוכיח סיבתיות (אפשר לראות בספר הקורס עמוד 250-251 את מחקרו של Asch כדוגמה ליצירת תנאי מעבדה במחקר על לחץ חברתי וקונפורמיות).

לסיכום נראה שיש שני הבדלים מרכזיים בין מחקר מתאמי למחקר ניסויי:

1. במחקר מתאמי לא מתבצעת מניפולציה למשתנה הבלתי תלוי, ובמחקר ניסויי מתבצעת מניפולציה למשתנה הבלתי תלוי.
2. במחקר מתאמי הקשר שאנחנו מוצאים לא סיבתי, ובמחקר ניסויי הקשר סיבתי.

שלב 4-5: תכנון המחקר וביצוע המחקר (בקצרה)

לאחר שסיימנו עם קביעת סוג המחקר, אנחנו מתכננים אותו. תהיה בחירת המדגם: נבחר את אוכלוסיית המחקר, אנו מבקשים מדגם מייצג על מנת שיהיה אפשר להכליל לאוכלוסייה.

שלב 6: ניתוח תוצאות

סטטיסטיקה תיאורית: מאפשרת לתאר בתמציתיות כמויות גדולות של נתונים, באמצעות מדדים: מדדי נטייה מרכזית, מדדי פיזור, מדדי קשר (קשר סטטיסטי בלבד!).

סטטיסטיקה היסקית: עוסק בהסקת מסקנות מתוצאות שנתקבלו במדגם לגבי המצב באוכלוסייה הכללית.

רמת מובהקות: מאפשרת לומר האם ההשערה לגבי המדגם נכונה גם לגבי כלל האוכלוסייה.

תוצאות המחקר מאשרות או מפריכות את השערות המחקר.

בחלק הזה של ניתוח התוצאות נדבר על "המתאם". כשאנחנו בודקים קשר בין משתנים, למשל, כמות של שינה ורמת עצבנות. אנחנו עושים את כל החישובים הסטטיסטיים, ובסוף מקבלים מדד סטטיסטי, שנקרא מקדם מתאם. זה מראה לנו מתאם, כלומר, את הקשר בין המשתנים.

ישנם שלושה מצבים:

מצב 1: מתאם חיובי – זה אומר שיש קשר והוא חיובי. כלומר, שני המשתנים נעים באותו כיוון, או ששניהם עולים או ששניהם יורדים. למשל, סקרנות וקריאת ספרים: ככל שאנחנו סקרנים יותר ככה קוראים יותר ספרים, ככל שאנחנו סקרנים פחות ככה אנחנו קוראים ספרים פחות, זה מתאם חיובי.

מצב 2: מתאם שלילי – יש קשר בין המשתנים אבל הוא שלילי. כשמשתנה אחד עולה המשתנה השני יורד. המשתנים נעים בכיוון מנוגד. למשל, שעות שינה עולות עצבנות יורדת. כושר גופני עולה משקל יורד. חרדה עולה השיגים יורדים.

מצב 3: אין קשר – לא נמצא קשר. זה אומר לא נמצא קשר במחקר זה, אבל לא בטוח שאין קשר, יתכן שהבעיה היא במחקר.

מה זה מקדם מתאם?

מקדם מתאם זה המדד הסטטיסטי שמראה לנו את הנתונים הנ"ל.  אנחנו נראה למשל, חוקר מסוים מצא במחקרו מתאם 0.87 חשוב שנדע לקרוא את הנתונים הללו על מנת להבין תוצאות מחקרים שנקרא בספרות.

מקדם מתאם נע על רצף, ממינוס 1 שזה מתאם שלילי מלא, ועד פלוס 1, שזה מתאם חיובי מלא. באמצע זה 0 שזה אין קשר. בין לבין אלו הן הדרגות.

• נדגיש שמינוס אחד, ופלוס אחד, לא קיים בפסיכולוגיה. כי המשמעות היא, שתמיד יהיה קשר בין שני משתנים, אך זה לא קורה, מאחר ואין מצב שנדע לנבא בדיוק אחד לאחד, שעות שינה למול רמת עצבנות, תמיד יהיה ניבוי שהוא יותר הסתברותי. 
• חשוב לומר שהעוצמה של -0.3 והועצמה של +0.3 זאת עוצמה זהה. בעצם, הקשר נמצא באותו חוזק, אלא שכאן מדובר בשני משתנים ששניהם נעים באותו כיוון, כלומר, כשהאחד עולה גם השני עולה. וכאן מדובר בשני משתנים שאינם נעים לאותו כיוון, וכשהאחד עולה השני יורד.
• בפסיכולוגיה אם אנחנו מגיעים למשהו שהוא -0.2 או +0.2 זה נחשב להצלחה, ואכן לא בקלות מגיעים למתאמים בדרגה כזאת. 

 

שלב 7: דיון ומסקנות

בחלק הזה מנסים החוקרים להבין את משמעות ממצאיהם ומקשרים בדרך כלל בין הנתונים לתיאוריה, אם ההשערות אוששו התיאוריה מקבל חיזוק ותוקף, ואם ההשערות לא אוששו מנסים החוקרים להביא הסברים אפשריים לכך (מנסים לעשות שינויים במחקר, מגדילים אוכלוסייה משנים אוכלוסייה ועוד דרכים). ולסיכום מציינים האם יש השלכות מעשיות לתוצאות המחקר, ומה הן? והאם יש כיוונים נוספים למחקר שיאפשרו הבנה מעמיקה יותר של הנושא שאותו הם בדקו.