בעוד שה-דימוי העצמי הוא הדימוי עצמי הממשי, ובזה אנחנו עונים על השאלה: איך הפרט מעריך את עצמו. יש גם דימוי עצמי אידיאלי, שעונה על השאלה: איך הפרט היה רוצה לראות עת עצמו.
למשל, אני מעריך שאני חכם בדרגה 4, אבל אני רוצה להיות חכם בדרגה 6. אצל רוב האנשים יש פער סביר בין מה שהאדם מעריך את עצמו, לבין איך שהיה רוצה להיות. הפער קיים אצל כולם, כי כל אחד היה רוצה להיות קצת יותר ממה שהוא, ולכן לכל אחד מאתנו ישנן שתיים או שלוש תכונות שהיינו רוצים להיות בהן יותר.
אמנם יש אנשים שיש להם פער גדול בין הדימוי הממשי לדימוי האידיאלי, וכשיש פער גדול זה מעיד על בעיה של הסתגלות חברתית ועל ביטחון עצמי נמוך. כשישנן המון תכונות שאני לא מרוצה מהן, אני לא מרוצה מעצמי, אני לא מסתדר עם אף תכונה בצורה נינוחה, זה מעיד בין היתר גם על חוסר שביעות רצון מתפקוד.