פירמידת הצרכים של מאסלו

התיאוריה של מסלאו היא תיאוריה מרכזית מאוד בהנעה. הוא פיתח אותה ב-1951, וניסה ליצור הכללה אוניברסלית
מערכת תרפינט

הפסיכולוג והתיאורטיקן אברהם מאסלו, ממובילי זרם הפסיכולוגיה ההומניסטית, התנגד לאחת מהקביעות הבסיסיות של התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, לפיה המניעים הקובעים את התנהגותו של האדם הם יצרים של מין ואלימות בלבד. כנגד, הוא טען שמניעי האדם הם רבים ומגוונים, והוא חילק אותם לשתי קטגוריות עיקריות: מניעי חסך ומניעי גדילה. מניעי החסך הם צרכים שבלעדיהם לא יוכל האדם להתקיים מבחינה פיזית ופסיכולוגית. המטרה של האדם היא להגיע באמצעותם לאיזון דרך הפחתה של מתח לא נעים. למשל, אדם רעב ישאף למלא את החסך הפיזיולוגי של הרעב באמצעות מזון, ואדם שחי באזור מלחמה ישאף למלא את תחושת חוסר הביטחון באמצעות כניסה למקלט. לעומתם, מניעי הגדילה הם אלו אשר מספקים לאדם את התוכן שבאמצעותו יוכל לחיות חיים מלאים ומספקים. בניגוד למניעי החסך, מילוי שלהם לא מביא לצמצום בהתנהגות, אלא להגברתה. למשל, אדם אשר נהנה מציור ימשיך לצייר עוד ועוד, וישאף לגדול ולהתפתח בתחום. 

התיאוריה של מסלאו היא תיאוריה מרכזית מאוד בהנעה. הוא פיתח אותה ב-1951, וניסה ליצור איזו הכללה אוניברסאלית לגבי מוטיבציה. בעצם, מסלאו ביקש למצוא מכנה משותף שמאפיין את ההנעה של האנושות ללא קשר לתרבות או מדינה.

הנחות יסוד

  1. ניתן לתאר את צרכי האדם בצורה של פירמידה היררכית.
  2. שלבי המדרג אוניברסליים לכל בני אדם ואינו תלוי תרבות.
  3. המניעים מסודרים בפירמידה לפי סדר חשיבות: ככל שמניע נמוך יותר ונמצא בבסיס הרחב של הפירמידה, כך הוא חיוני יותר לקיומו של האדם.
  4. כדי להתקדם שלב אדם חייב לספק צורך נמוך במלואו. כל עוד מניע לא סופק הוא לא מלא, האדם לא יכול להתפנות למניע שמעליו. למשל בצורך לאוכל. האדם צריך להיות שבע לגמרי (במלואו) ואם לא, הוא יהיה טרוד עדיין בצורך ולא יוכל להתקדם למימוש צורך אחר כמו לימודים או מפגש חברתי. הביקורת על מסלאו היא, שאדם יכול להיות לא לגמרי שבע ועדיין להתפנות לדברים אחרים.
  5. צורך שסופק מפנה את מקומו ואינו מעסיק את האדם. צורך שסופק, נניח שהתחתנתי ויש לי בן זוג ושני ילדים, והצורך בשייכות התמלא אצלי, הוא הופך להיות פחות חשוב אצלי, ואינו מעסיק אותי. אם מאיזו סיבה נוצר מחסור במניע, למשל, בן הזוג מודיע לי שהוא נפרד ממני, או לדוגמה כאשר הצורך בביטחון מסופק ובשלב מסוים נוצר מצב מלחמי, המניע החסר יכול להחזיר את ההשפעה על ההתנהגות.

מושגים מרכזיים

לאחר שאנו יודעים את הנחות היסוד אצל מסלאו, אנחנו עוברים למושגי התיאוריה, ובתיאוריה הזאת המושגים הם חמשת השלבים של הפירמידה.

שלב 1:  צרכים פיסיולוגיים (צורכי חסך)

חמצן, מזון, מים, שינה, מין, הפרשת פסולת. – כולם חוץ ממין חיוניים באופן מוחלט לקיומו הפיסי של האדם. המניעים הפיזיולוגיים קלים למדידה, למשל, אם אדם רעב, או במעבדת שינה וכדו'.

שלב 2:  צורכי ביטחון (צורכי חסך)

ביטחון של: גוף, תעסוקתיות, משאבים, מוסריות, משפחה. כשפורסים את מפת הצרכים המניעים את האדם, הצורך הקרוב ביותר לצרכים הביולוגיים הוא הצורך בביטחון. כאשר תחושת הביטחון, מתערערת אנשים נכנסים למצבים קשים עד טראומטיים. כשרוצים לבדוק את איכות החיים במדינות המערב בודקים את מידת הביטחון האישי של התושבים, ומאחר שברשימת זכויות האדם – הזכות לביטחון אישי היא זכות מרכזית ובסיסית, מחויבת כל מדינה להגן על תושביה מכל פגיעה.

בכל מסגרת שבה האדם רוצה להתקיים ולפרוח – מעבר לצרכים כאכילה, שתייה ושינה, הוא זקוק לחוש ביטחון. לתחושה זו יש שתי רמות. רמה אחת:  זהו הצורך בהגנה מפני סכנות ומהפחד מהן, והוא האחראי לקיומם של גופים המיועדים לשמור על הפרט כצבא, משטרה, חברות שמירה, חברות ביטוח וכדומה.

רמה נוספת: הצורך להסתמך על הבטוח והברור. היציבות הכלולה בצורך זה, היא המשמרת את תחושת הביטחון והקשר לאורך זמן. שגרת החיים מהווה את מילוי הצורך בביטחון ברמה זו. כאשר אנשים יודעים באופן יציב, שהם קמים, הולכים לעבודה, יש להם סדר יום פחות או יותר קבוע עבור הפרט, הצורך בביטחון מתממש. כמו"כ תנאים סוציאליים, פנסיה, פרנסה קבועה, הידיעה של אדם היכן ישן בלילה, זהו הצורך בביטחון.

כשמתרגמים את זה במערכת החינוך, אפשר לומר שמערכת שיעור קבועה, מורים קבועים, מקום קבוע וידוע לתלמיד (בגיל צעיר מדובר גם על מטפלת קבועה), כל אלה ממלאים את הצורך בביטחון.

שלב 3:  צורכי שייכות ואהבה (צורכי חסך) 

חברות, משפחה, אהבה אנוכית ורכושנית (בשלב זה של היררכיית הצרכים מופיעה אהבה הנובעת מחסך, שהיא אהבה אנוכית ורכושנית. זהו בעיקר צורך בקבלת אהבה. האהבה הבוגרת יותר היא אהבה לא רכושנית ולא מותנית, שיש בה הענקה ללא סייג, כנות, שיתוף וכבוד הדדי. כאמור, אהבה זו מופיעה רק בשלב גבוה יותר של היררכיית הצרכים). כאן אפשר ללמוד על ילדים שעושים עליהם חרם, ועל אדם שמחפש זוגיות, ומישהו שמרגיש שלא מתחבר לאנשים בעבודה, זה הצורך בשייכות ואהבה.

שלב 4:  צורכי הערכה (צורכי חסך)

כבוד, הישגים, מעמד. אנחנו מדברים על דרגות, על תארים, וכל מה שנותן לאנשים כבוד יוקרה והערכה, כמו למשל, תעודות בבית הספר. סיפוק הצורך הזה מקנה לאדם תחושה של ערך עצמי ושל ביטחון עצמי.

שלב 5:  צורכי הגשמה עצמית (צורכי גדילה)

מתחלק לצרכים קוגניטיביים כמו הצורך לדעת הצורך להבין ולחקור. ולצרכים אסתטיים כמו צורך בסימטריה, בסדר וביופי, והצורך במימוש עצמי (להיות מי שאני באמת). לפי מאסלו כדי להגיע למימוש עצמי צריך לספק את כל המניעים הקודמים במלואם, ולכן הוא אמר שמעט אנשים מגיעים למימוש עצמי.

בעצם, מימוש עצמי זה הצורך של הפרט להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שטמון בו, שזה הרבה יותר מעורפל מצרכים פיזיולוגיים, כי אוכל ושתיה קל יותר לכמת את זה, אבל מימוש עצמי מורכב מאוד לכמת (בהמשך נראה שזאת אחת הבעיות עם התיאוריה של מסלאו בהצגתה כתיאוריה מדעית).

כמובן שאחת הביקורות על מאסלו היא, שאנשים מצליחים לא פעם לממש את עצמם גם עם מחסור באוכל ובשאר צרכים.

מגזין תרפינט. מאמרים, סרטונים והעשרה מתחום הנפש, נישואין ומשפחה

הניוזלטר שלנו 

הירשמו לניוזלטר שלנו לקבלת תוכן חדש ישירות למייל