כאשר נבחנות חוויותיו של האדם בראי הפסיכולוגיה, ישנם אפיונים והגדרות רבים שבהם משתמשים. בין שלל האפיונים ישנה אבחנה בין חוויה שהיא אגוסינטונית לבין חוויה שהיא אגודיסטונית.

חוויה אגוסינטונית (Ego-syntonic) היא חוויה ש-מתאימה לאני. מדובר על חוויות של הפרט שבהן ההתנהגות שלו, מחשבותיו וגישתו מתקבלים על דעתו, ומתאימים לו ולאישיותו. כל אותן התנהגויות שמתאימות לאני והופכות להיות חלק מתכונות האישיות, יהיו קשות לטיפול, כמו שנראה ברוב ההפרעות האישיות, דווקא משום שהן מתאימות לאני.

גם מצבים פסיכוטיים, הם בעלי אופי סינטוני. כמו למשל, האדם שמאמין שהוא מציל האנושות מידי כוחות רשע, ולכן מתהלך לו במחלקה כשבידו מקל שכאשר נוגע באחד מכוחות הרשע הוא מציל אותו מעונשי שמים. האדם הזה, אינו מעלה על דעתו לרגע אחד שאולי הוא טועה.

לעומת זאת חוויה אגודיסטונית (Ego-Dystonic), היא חוויה ה-זרה לאני. האדם אינו מזדהה עם התנהגותו ועם מחשבותיו, אבל הוא אינו מסוגל להיפטר מהם. למשל, הפרעה כפייתית טורדנית (OCD) היא לרוב הפרעה אגו-דיסטונית, כך שהסובלים ממנה לרוב מודעים לסבלם ושואפים להפחית אותו, רואים בסימפטומי ההפרעה, כדוגמת טקסים ומחשבות טורדניות, כמטרד המשתלט על חייהם.

בניגוד להפרעת OCD, הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCPD), היא אגוסינטונית. לרוב, הסובלים מ- OCPD אינם בהכרח מודעים לסבל שגורמת להם ואינם מפרשים אותו ככזה, הם אינם רואים בעיה בטקסים ובמחשבות הטורדניות, ורואים בהם כחלק בלתי נפרד מחייהם ומנטייתם הטבעית, עד שמוכנים לשלם את המחיר שגובים מהם. לכן, הם נוטים פחות לפנות לטיפול בגין סימפטומי ה-OCD אותם מפרשים כרצויים וכנובעים מרצון אמיתי.