בעלי לא יבוא לייעוץ

שלום יפית.

שאלתך אינה מפורטת מספיק כדי שנוכל לענות באופן ספציפי לגבי המקרה שלך. אך ניתן לומר כמה מילים היכולות לשפוך קצת אור על העניין.

ההנחה בשאלתך היא שבעלך אינו רוצה ללכת לייעוץ. אין ספק שיש להנחה זו ביסוס במציאות, לאור ניסיונך והיכרותך עם בעלך, ואולי אף ניסית להציע לו בעבר ייעוץ והוא סירב לכך.

על כל פנים, הניסיון מראה שבמקרים רבים כאשר צד אחד היה בטוח שלא יזכה לשיתוף פעולה מהצד האחר, הדברים היו נראים אחרת לאחר שהודרך כיצד לפנות לבין הזוג, ואולי בעיקר כיצד לא לפנות.

סביר להניח שבעלך שותף למצוקת הנישואין שלכם. והשאלה מה מקומה של בקשתך ללכת לייעוץ במסגרת המתיחות שלך עם בעלך. לעתים קרובות, כאשר אנחנו תחת סערה רגשית, בין בליל ההאשמות ההדדיות משתחל לו משפט "בוא נלך לייעוץ", שכמובן נתפס כחלק מכלי הנשק הפסיכולוגי של מציע ההצעה. לא אתפלא אם התשובה להצעה זו תהיה משהו כמו "תלכי את לייעוץ, אני לא הולך לאף אחד".

במקרים אחרים, כאשר היו כבר גורמים מעורבים במסגרת מערכת נישואיכם, בין אם היו אנשי טיפול מקצועיים, ובין אם היו קרובי משפחה, משכיני שלום למיניהם, רבנים וחברים טובים, שנכנסו למערכת על פי הזמנת אחד מהצדדים, אך פעלו באופן שנתפס על ידי "סרבן הטיפול" כמי ששמו אותו על כס הנאשם. עלולה המילה "ייעוץ" לעורר סלידה ואיום.

ההצעה ללכת לייעוץ צריכה להיות, דווקא בזמנים יפים יותר, ברגעי הפוגה, באותם שניות חסד של התקרבות, ומתוך דאגה אמיתית וכנה לקשר ביניכם. היא צריכה להיות הצעה לא לוחצת, מתחשבת, כזאת שמוכנה לשמוע "לא" ומרפה, ושוב מנסה בעדינות, ביכולת שכנוע, ובהעברת מסר אמיתי שהרצון ללכת לייעוץ הוא על מנת ששני הצדדים יעמדו על "טעויותיהם המשותפות" ומתוך אחריות של שני אנשים בוגרים לעצב את עתידם בשביל מאושר יותר.

בהחלט יש מצבים שלפחות תחילת הטיפול נעשה באמצעות צד אחד, אך לשם כך הכרחי ללכת ליועץ מקצועי, היודע היאך לעבוד באופן זה. אחרת, עלולה התוצאה להיות הפוכה מהמטרה שלשמה את פונה לייעוץ. בכל מקרה, כדאי לך להיות בקשר עם מטפל מקצועי על מנת שינחה אותך, על פי המקרה האישי שלך.