רש"י ברכות ב. ד"ה עד סוף האשמורה הראשונה וכו' אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, – כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי וכו'
בירושלמי1פרק א, א.תני, הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו, ואמר רבי יוסי דמה שקוראים קריאת שמע בבית הכנסת קודם זמנה, לא בשביל לצאת ידי חובה הוא, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ובאבודרהם2שער ראשון במצות קריאת שמע.כתב, שמנהגם היה לקרוא אותה בבית הכנסת קודם ערבית בלא ברכות, כמו שאנו קוראים אשרי קודם מנחה. וטעם מה שעומדים בתפילה מתוך דברי תורה, משום דצריך3שו"ע אורח חיים סימן צג, ב.להתפלל באימה ובהכנעה, שנאמר4משנ"ב שם ס"ק ג.עבדו את ה' ביראה, והיינו התפלה שהיא לנו במקום עבודה צריכים לעשותה ביראה, אבל5אליה רבה והובא במשנ"ב שם ס"ק ד.כיון שאין כל אחד יכול ליזהר להכניס בלבו הכנעה ואימה, על כל פנים לא6שו"ע שם.יעמוד להתפלל מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים, ולא מתוך כעס, אלא מתוך שמחה של7רמב"ם תפילה פרק ד, יח.דברי תורה.
ואף בדברי תורה אינו רשאי לכתחילה8משנ"ב שם ס"ק ה.לעמוד להתפלל מתוך9שו"ע שם סעיף ג.פלפול וויכוח10אורח חיים תשובות ב פרק ז, יט.בלימוד בדבר שאינו ברור, שעל ידי זה יהיה טרוד בתפילתו, אלא יעסוק בהלכה פסוקה שאין11משנ"ב שם.בה עיון ולא מחלוקת. ומכל12מגן אברהם ס"ק ג, ומשנ"ב שם.מקום, אם עסק בפלפול הלכה, והתחילו הצבור להתפלל יתפלל עימהם, ובפרט עכשיו שאין מכוונים כל כך בתפלה.
ובאור לציון13שם.כתב, שטוב לעמוד בתפילה מתוך לימוד מוסר, שהדבר מועיל לתפילה בכוונה. ואפשר, שגם על ידי הלימוד במוסר יצא ידי מצוה14משנ"ב שם ס"ק ד.מן המובחר, שיעמוד מתוך אימה והכנעה, כי על ידי המוסר, מכניע האדם יותר את ליבו15ובספר חשוקי חמד דן בדבר חולה מסוכן, הסובל יסורים קשים, והוא יכול לבוא למשך שעה לבית הכנסת, ומסתפק אם לבוא לתפילה, או להקדים לשיעור דף היומי, המחיה אותו ונותן לו כח לכל היום לעבודת הבורא, והביא להשיב בשם הר"י פישר זצ"ל שמכמה טעמים יכול לבחור בדף היומי, א. כיון שהתורה בשבילו היא סם חיים, פשוט שסם חיים המרפא דוחה כל המצוות, ב. מעיקר הדין חולה זה פטור מתפילה בציבור, כמבואר במשנ"ב (סימן צ ס"ק כט), שאם תש כוחו אף שאינו חולה פטור מתפילה בציבור, ולכן רשאי לבחור בדף היומי שנותן לו הרגשה רוחנית נפלאה, ג. כיון שאמרו בירושלמי שקוראים קריאת שמע לפני התפילה, כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, ואצלו הדברי תורה זה השיעור, אם כן, מה שאחר כך אינו יכול להמשיך ולהתפלל בציבור, הרי הוא אנוס, ורחמנא פטריה, ואף שחכמים קבעו לקרא קריאת שמע וברכותיה לפני שמונה עשרה, בשביל שיעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, מכל מקום, כיון שאדם זה מרגיש התעלות מיוחדת על ידי לימוד דף גמרא, אפשר שיהיה מותר לו להקדים ללמוד דף גמרא, אף שימנע מחמת זה תפילה בציבור. עוד הביא שם שהגאון רבי מיכל גוטרב זצ"ל שלח לשאול שאלה זו לפני הגרי"ש אלישיב שליט"א, והשיבו, שמותר לעשות כן בדוחק גדול, משום שקשה להתיר באופן קבוע להיעדר מתפילה בציבור, עיי"ש עוד מה שכתב להסביר דבריו משם הגר"ח קנייבסקי שליט"א..
אליבא דהלכתא
תפילה מתוך דברי תורה
כתב השל"ה16תפילה דף יז, א.,דע כי כשירבה האדם העסק בתורה ובמצוות, הנה בסיבת זה ובאמצעותו יקרב אל האלקים ויתדבק אליו ותהיה אהבתו ויראתו תקועה בלבו, ואז כשיקום להתפלל, לא יקשה עליו כלל להתחנן ולכוון לבו, אלא יקל עליו מאוד, כי תיכף ומיד ימצא השם יתברך מחשבתו כיון שהוא מוכן לכך.
יתפלל באימה והכנעה
לא17שולחן ערוך אורח חיים סימן צג, ב.יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה, שנאמר18משנ"ב ס"ק ג.עבדו את ה' ביראה היינו התפלה שהיא לנו במקום עבודה עשו אותה ביראה והיא19משנ"ב ס"ק ד.מצוה מן המובחר. ומי20שם מב"ח ואליה רבה.שאינו יכול להכניס בלבו הכנעה ואימה, עכ"פ לא יתפלל מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס, אלא מתוך שמחה כגון: דברי תנחומין של תורה סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהילה לדוד שכתוב בו: רצון יראיו יעשה, שומר ה' את כל אוהביו21תהילים קמה יט – כ..
עומדים מתוך הלכה פסוקה
אין22שו"ע שם סעיף ג.עומדים להתפלל מתוך דין, ולא מתוך הלכה שלא יהא לבו טרוד בה, אלא מתוך הלכה פסוקה23וכתב הרמ"א שם דהיינו נמי כמו מתוך שמחה, כי פקודי ה' ישרים משמחי לב.שאין24משנ"ב ס"ק ה.בה עיון ולא מחלוקת כדי שלא יטרד עי"ז בתפלה. ומ"מ25משנ"ב שם ועיין נמי במגן אברהם ס"ק ג.אם עסק בפלפול הלכה והתחילו הצבור להתפלל יתפלל עמהם ובפרט עכשיו שאין מכוונים כ"כ בתפלה ולא הזהירו אלא לכתחילה שלא יעסוק בפלפול קודם התפלה.
עוסק בצרכי ציבור
העוסק26שו"ע שם סעיף ד.בצרכי צבור כעוסק בתורה דמי, לעניין לעמוד מתוכו להתפלל שגם זו שמחה היא לו שעוסק בצרכי צבור ובלבד27מגן אברהם ס"ק ד ומשנ"ב ס"ק ו.שיהא דומה להלכה פסוקה שלא יהא בה דבר של טרדה. ומכל28משנ"ב שם מפרי מגדים.מקום אין לבטל תפלת הצבור משום זה וכ"ש אם מתיירא שיעבור הזמן דרשאי להתפלל. וי"מ דדין עוסק בצרכי ציבור הרי הוא כעוסק בתורה הוא לעניין דאינו צריך לפסוק להתפלל ואפילו29משנ"ב ס"ק ח.אם יעבור זמן התפלה אם אין שם מי שישתדל אלא הוא30וכתב המשנ"ב (שם) ממגן אברהם ודרישה ביורה דעה (סימן שמא) . דאין צריך להתפלל מנחה שתים בשביל תשלומי שחרית שכיון שבשעת חובתו היה פטור ממנה מן הדין א"צ לתשלומין כלל ודלא כט"ז (לקמן בסימן קח)..