דין סעודה קודם מנחה וערבית

דעת הפני משה

מתני' ברכות ב. הפני משה¹כתב, דאמנם אין חכמים חולקים על רבן גמליאל שמעיקר הדין אפשר לקרא קריאת שמע של ערבית עד עלות השחר, אבל מכל מקום לכתחילה משהגיע עונת קריאת שמע אסור לאדם לסעוד וכל שכן לישן עד שיקרא ויתפלל, ובמים חיים²הוסיף על הא דכתב הברטנורא³שאסור לסעוד משהגיע עונה של ערבית וכל שכן לישן, דהאיסור הוא אפילו חצי שעה קודם, והרב קיצר בדבריו.

יסוד הדין

והנה, יסוד הדין שאסור להתעסק בדברים המטרידים לפני תפילת מנחה וערבית, הוא במשנה בשבת⁴, 'לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין. ואם התחילו אין מפסיקין⁵, מפסיקין לקריאת שמע⁶ואין מפסיקין לתפילה'. ופירש רש"י⁷הטעם, שמא ישכח ולא יתפלל.

שתי שיטות בגמ'

ופירשו בגמרא שהמשנה דיברה על מנחה גדולה, ונאמרו שתי שיטות איזו סעודה⁸אסור לאכול, שיטה ראשונה סעודה גדולה דווקא, שהמשנה אסרה סמוך למנחה גדולה דוקא סעודה גדולה, אבל סעודה קטנה מותר, אמנם גם בסעודה קטנה נחלקו הראשונים אם מותר לאוכלה סמוך למנחה קטנה⁹. ושיטה שנייה בגמרא היא שיטת רב אחא בר יעקב, שאיסור המשנה הוא גם בסעודה קטנה.

שיטות הראשונים

וברי"ף שם פסק כתירוץ בתרא שהאיסור הוא אפילו בסעודה קטנה, ואף הרמב"ם¹⁰פסק כן, דכיון¹¹שהגיע זמן מנחה גדולה, לא יכנס למרחץ אפילו להזיע עד שיתפלל, שמא יתעלף ויבטל מן התפלה, ולא לאכול אפילו אכילת עראי שמא ימשך באכילה, ולא לדון אפילו בגמר דין שמא יסתר הדין וימשך ויבטל מן התפלה, וכן לא ישב לפני הספר לספור אפילו תספורת הדיוט עד שיתפלל שמא ישבר הזוג, ולא ליכנס לבורסקי סמוך למנחה עד שיתפלל שמא יראה הפסד במלאכתו ויתעסק בה ויתעכב מן התפלה, ואם התחיל באחת מאלו לא יפסיק אלא גומר ואחר כך מתפלל תפלת מנחה. אבל רבינו תם¹²פסק כלישנא קמא דמשהגיע זמן מנחה קטנה אז אסור אפילו סעודה קטנה, אבל משעת מנחה גדולה אין איסור אלא סעודה גדולה כגון בחברותא בסעודת נישואין וברית מילה וכדומה, וכן הוא בתשובות הגאונים¹³.

דעת השו"ע

ובשתי דעות אלו דהראשונים חלקו הפוסקים, דהשו"ע¹⁴פסק¹⁵כהרי"ף והרמב"ם וכתירוץ בתרא, ולכן כתב, דלא ישב אדם להסתפר חצי¹⁶שעה¹⁷סמוך למנחה¹⁸, עד שיתפלל, ולא יכנס למרחץ¹⁹ולא לבורסקי²⁰ולא לדין²¹ולא לאכול אפילו סעודה קטנה²²סמוך למנחה גדולה, ואף²³שעד סוף המנחה יש שהות הרבה, מכל מקום חיישינן. ואפשר²⁴שבמקום שהחשש לא סביר שרי כגון בתספורת, דמילא אם יש לו זוג מספריים אחד חיישינן שמא ישבר הזוג, אבל אם יש לו זוג או שני זוגות מספריים מוכנים לפניו שרי. ודין²⁵האיסור הוא גם בשאר דברים העלולים להטרידו כגון אם יקח ילד בחיקו חיישינן שמא יטנף בגדיו, ובעוד שיחזר אחר מים יעבור מנחה או יאחר לבוא לבית הכנסת.

ובמגן אברהם²⁶הביא דברי שו"ת מהר"י ווייל²⁷ומסתימת דבריו משמע²⁸שסבר, שבכל מלאכה או²⁹חשבון שאפשר להימשך או לגרום לטרדא אסור להתחיל סמוך לתפילה, ולכן³⁰אותם היוצאים לירידים שטרודים בקניית ומכירת סחורה לא יתחילו לכתחילה סמוך לזמן מנחה גדולה עד שיתפללו מקודם. אבל המאירי³¹הביא בשם קצת מפרשים³², דלא נאסרה מלאכה סמוך למנחה גדולה, אלא במלאכות שאין רגילות לעשותן לחצאין, כגון תספורת או הבורסקי שמאחר שחושש על הפסד עורות עלול להיות טרוד בהם ולא ילך להתפלל, ועוד שדרכו ללבוש בגדים צואים באותה שעה עד שישלים וירחץ רגליו, וילביש בגדים הרגילים לו, ואיך יפסיק לעשות כל זה כדי לצאת ולחזור מיד אחר התפילה, וכן לדין קשה לו לזוז בעוד שטענתו בידו ועדיו מזומנים לו, וכן כל כיוצא בו, אבל תפירה וכתיבה, ושאר דברים שאדם רגיל לעוזבם אף כשעדיין לא נשלמה עבודתו, יכול להתחיל סמוך למנחה, וכשיגיע זמן תפלה מפסיק. וכתב הביאור הלכה³³, דבמקום הצורך אפשר להקל.

היכן שמהדין צריך להפסיק

ולדעת השו"ע³⁴,דאם התחיל באחת מכל אלו³⁵, אפילו³⁶התחיל אחר שהגיע כבר זמן מנחה גדולה, ואפילו אחר כך, כל שלא הגיע עדיין החצי שעה שקודם מנחה קטנה, אינו מפסיק אפילו³⁷אם על ידי זה יפסיד התפלה בצבור, ואף על פי שהתחיל באיסור, ודעת המגן אברהם³⁸דכל שאין צריך להפסיק ומפסיק נקרא הדיוט, אבל האדרת אליהו³⁹חולק על זה, וכתב הביאור הלכה⁴⁰, דנראה פשוט דאף למגן אברהם במקום דמן הדין יש להפסיק, כגון שהתחיל בזמן מנחה קטנה, וסומך על השמש שיקרא לו לתפילה, בזה בודאי לא נקרא הדיוט. וכל⁴¹זה דווקא כשיש עוד שהות להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו, אבל אם אין שהות להתפלל אחר כך, אפילו⁴²התחיל בהיתר, ואפילו⁴³עוד היום גדול, כל שיודע שתמשך סעודתו עד שתחשך צריך להפסיק מיד.

דעת הרמ"א

אבל הרמ"א⁴⁴הביא מהטור לחלוק על השו"ע, וסבר כרבינו תם וכלישנא קמא בגמרא בשבת, ולכן כתב, דסעודה קטנה ותספורת⁴⁵שלנו וכיוצא בהם מותר סמוך למנחה גדולה, וכל האיסור להתחיל סמוך למנחה גדולה, הוא דווקא סעודה גדולה כגון נישואין או מילה או פדיון⁴⁶הבן שיש שם הרבה בני אדם מסובין יחד ועל ידי זה רגיל הדבר להמשך, וחיישינן שמא ימשך הרבה עד שיעבור הזמן. אבל⁴⁷סמוך למנחה קטנה שהוא מתחילת שעה עשירית ולמעלה אסור להתחיל אפילו סעודה קטנה, ואם עברו והתחילו סמוך למנחה קטנה מפסיקין גם סעודה קטנה כשהגיע זמן המנחה.

שיטת בעל המאור והטור

אמנם, הרמ"א הביא עוד שתי דעות בזה, שמקילין יותר מדעות קודמות, דעת בעל המאור⁴⁸שאפילו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה מותר, ודעת הטור⁴⁹דסעודה קטנה אפילו סמוך למנחה קטנה מותר. ונמצא שלשיטתם⁵⁰רק באופן אחד אסור, דלבעל המאור רק סמוך למנחה קטנה אסור ואפילו סעודה קטנה⁵¹, אבל סמוך למנחה גדולה שרי הכל. ואילו הטור סבר להיפך, דסעודה גדולה אסור אפילו סמוך למנחה גדולה, וסעודה קטנה מותר אפילו סמוך למנחה קטנה, ומותר⁵²גם להתחיל בסעודה קטנה.

מנהג העולם להקל

וכתב שם עוד הרמ"א שנהגו העולם להקל כשתי סברות אלו, דהיינו בסעודה גדולה סמוך למנחה גדולה, ובסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה, ודווקא⁵³אם דרכו להתפלל בציבור בבית הכנסת, כי אז יקראו לו לתפילה, אבל אם דרכו להתפלל ביחידות בביתו אין להקל, וכן אם לא רגילין לקרותו לבית הכנסת נראה⁵⁴דיש להחמיר. מיהו⁵⁵בסעודה גדולה, יש להחמיר אפילו סמוך למנחה גדולה שלא⁵⁶לסמוך על קריאת השמש להתחיל אז הסעודה דשכיח שכרות, ובשכרות לא מהני הקריאה⁵⁷, ואפילו⁵⁸אם התחיל הסעודה⁵⁹גדולה קודם חצות שאז עדיין הוא זמן היתר לכולי עלמא, ועדיין⁶⁰יש לו שהות להתפלל, אלא שמשער⁶¹שימשך סעודתו עד הלילה, צריך לקום ולהתפלל תיכף כשיגיע זמן מנחה קטנה.

הדין לעניין ק"ש דערבית

וכמו הדין לעניין תפילת מנחה הוא הדין גבי קריאת שמע דערבית, דאסור⁶²להתחיל לאכול⁶³חצי שעה⁶⁴סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית⁶⁵, שמא⁶⁶ימשך בסעודתו, ופעמים שישתקע על ידי זה גם בשינה, וישכח לקרות קריאת שמע⁶⁷, ואם התחיל לאכול אחר שהגיע זמנה⁶⁸, מפסיק מיד⁶⁹וקורא קריאת שמע⁷⁰בלא ברכותיה⁷¹גומר סעודתו, ואחר כך קורא אותה בברכותיה ומתפלל. וברמ"א כתב⁷²דאף שלתפילה אם התחיל לאכול אין צריך להפסיק⁷³ כמו שאינו מפסיק לברכות קריאת שמע שהם מדרבנן, מכל מקום אם לא התחיל לאכול, אף על פי שנטל ידיו, צריך להפסיק⁷⁴, אף שיש עוד שהות להתפלל, ואינו דומה למי שהתחיל סמוך למנחה שבדיעבד אם נטל ידיו אינו מפסיק, משום שמנחה זמנה מועט, ואדם מפחד להפסידה ולכן לא יבוא לפשוע בה, מה שאין כן בערבית שבדיעבד זמנה כל הלילה, גוזרים עליו שמא יבוא לפשוע בה על ידי שיסמוך על אריכות הלילה, ולכן כל זמן שלא התחיל באכילה עצמה, מטריחים אותו להפסיק.

המנהג להקל כרמ"א

ובאור לציון⁷⁵כתב, שאף שדעת השו"ע שאפילו סעודה קטנה אסור, ואפילו סמוך למנחה גדולה, מכל מקום המנהג להקל כדעת הרמ"א, שאין לאסור אלא סעודה גדולה כסעודת נישואין או מילה, ומכל מקום טוב להחמיר שלא לאכול אפילו סעודה קטנה קודם מנחה גדולה, או שלכל הפחות יעמיד שומר שיזכיר לו להתפלל, שאף על פי שיש להסתפק אם אפשר לסמוך על שומר שהרי לא הוזכר דבר זה בראשונים, ואף הרמ"א שהביא לסמוך על קריאת השמש, כתב להחמיר בסעודה גדולה, דלא מהני שומר לעניין שכרות, מכל מקום בדברים דרבנן כגון תפילת מנחה יש להקל לסמוך על שומר⁷⁶. אבל כל זה בסעודה רגילה, אך בסעודה גדולה דשכיח בה שכרות, לא מהני שומר, ולכן אם מוכרח לאכול ואינו מוצא מניין, עדיף שיתפלל ביחיד מאשר לאכול קודם התפילה, או שאפשר שיעמיד שומר לשמור שלא ישתה משקאות חריפים. ולגבי תפילת ערבית כתב שם⁷⁷דלכתחילה אין לאכול סעודת קבע חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית⁷⁸, ובשעת הצורך שמוכרח לאכול, יקרא קריאת שמע בלא ברכותיה, ויעמיד שומר שיזכיר לו להתפלל, ויהיה מותר לאכול לפני התפילה.

ולעניין להיכנס לבית המרחץ קודם מנחה, כתב האור לציון⁷⁹דאף שבשו"ע אסר, מכל מקום, כיון שהטעם הוא משום שמא יתעלף מהחום⁸⁰, ושכן משמע ממה שאמרו להיכנס למרחץ, ולא אמרו להיכנס לרחוץ, שהדבר תלוי במרחץ עצמו, שבימיהם היה בו חום רב, והיו נכנסים להזיע בו הרבה, דיש גם חשש שיתעלף, אבל במרחץ שלנו, לא מיבעיא בחדר האמבטיה שבבית שאין בו חום כלל, אלא אפילו בבית מרחץ ציבורי בימינו אין חום גדול כל כך, ואין חשש שמא יתעלף, ומותר להיכנס בו אף בזמן מנחה⁸¹. ועוד כתב שם להתיר להיכנס לספר אם יש לספר או לשכנו עוד זוג מספריים, וכן להתגלח במכונה אם יש לו או לשכנו עוד מכונת גילוח, ולעניין להיכנס לישן צריך לשער בעצמו, אם רגיל לישן מעט ביום ולקום מיד, יכול לישן קודם שיתפלל, אבל אם יודע בעצמו שפעמים הוא נרדם לזמן רב ביום, לא ישן עד שיתפלל.

אליבא דהלכתא

תספורת סמוך למנחה

לא⁸² ישב אדם להסתפר חצי⁸³שעה קודם למנחה גדולה⁸⁴, עד שיתפלל. ואף⁸⁵אם יש שהות הרבה עד סוף זמן המנחה, חיישינן שמא⁸⁶ישבר הזוג של⁸⁷מספריים, ויהא צריך לחזר אחר זוג אחר, ויעבור זמן המנחה. ואם⁸⁸יש לו ב' זוגות מספריים מותר. ומאימתי⁸⁹התחלת תספורת, משיניח סודר של ספרים על ברכיו.

לא יקח ילד בחיקו

כשמגיע⁹⁰זמן המנחה נכון שלא יקח ילד בחיקו, שמא יטנף בגדיו ובעוד שיחזר אחר מים יעבור מנחה או יתאחר לבוא לבית הכנסת.

לא יכנס למרחץ

לא⁹¹יכנס אדם למרחץ סמוך למנחה גדולה, אפילו⁹²להזיע בעלמא, גזירה שמא יתעלף ויפסיד תפילתו. והתחלת⁹³מרחץ היא, משיפשוט לבושו העליון. ובאור לציון⁹⁴כתב, שדין זה נאמר על בתי מרחץ של זמנם, שהיה בו הרבה חום והיו נכנסים לשם להזיע הרב, ויש חשש שמא יתעלף, וכן הוא הדין בזמנינו אם הוא בית מרחץ מיוחד שעשוי להזיע בו ויש שם חום הרבה. אבל במרחץ שלנו, בין הפרטי ובין הציבורי, אין הרבה חום ואין חשש שמא יתעלף, ולכן מותר להיכנס בו אף בזמן המנחה⁹⁵.

ולא לבורסקי

לא⁹⁶יכנס אדם סמוך למנחה גדולה לבורסקי, שהוא מקום שמעבדין שם עורות, והתחלת⁹⁷בורסקי, משיקשור בגד בין כתיפיו כדרך הבורסקים. וכתב המגן אברהם⁹⁸שאפיל⁹⁹לעיוני בעלמא שמא יראה שנתקלקלו העורות ויצטער ויהיה טרוד בצערו ולא יתפלל. והוא¹⁰⁰הדין לכל מלאכה או חשבון כיוצא בו שאפשר להמשך או לגרום טרדא ולכן אותם היוצאים לירידים שטרודים בקניית ומכירת סחורה לא יתחילו לכתחילה סמוך לזמן מנחה גדולה עד שיתפללו מקודם.

ולא לדין

לא¹⁰¹יכנס לדין סמוך למנחה גדולה, אפילו¹⁰²כבר נשמעו הטענות, וצריך עתה לגמור הדין, שמא יראה טעם ויסתור הדין, וימשך העניין. אבל¹⁰³אם כבר ישב לתחילת הדין לפני שהגיע זמן הסמוך לתפילה, אף שגמר הדין הגיע סמוך למנחה, קיימא לן שאם התחילו אין מפסיקין. ומאימתי¹⁰⁴התחלת דין, אם היו עסוקים בו¹⁰⁵, משיתחילו בעלי דינים לטעון. ואם לא היו עסוקים בו, משיתעטפו¹⁰⁶הדיינים, ולדידן משישבו אדעתא לדון.

דין סעודה קודם המנחה

דעת הטור בשם ר"ת¹⁰⁷שסעודה קטנה סמוך למנחה גדולה מותר, ואינו אסור אלא רק בסעודת נישואין ומילה¹⁰⁸, וכן¹⁰⁹סעודת פדיון הבן שיש שם הרבה בני אדם מסובין יחד וחיישינן¹¹⁰שמא ימשך הרבה עד שיעבור הזמן¹¹¹.

דעת¹¹²בעל המאור¹¹³דאפילו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה שרי. ולשיטתם¹¹⁴, סמוך למנחה קטנה אסור אפילו בסעודה קטנה, ואם התחילו אין מפסיקין אפילו מסעודה גדולה.

דעת הטור¹¹⁵בשם הר"י דסעודה קטנה אפילו סמוך למנחה קטנה שרי. וכתב המשנה ברורה דמשמע שאם הגיע זמן מנחה קטנה מודה דאסור להתחיל, והביא הגהת מרדכי שמיקל גם בזה¹¹⁶ודעתו דאין איסור אלא בסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה¹¹⁷.

השו"ע פסק שאין¹¹⁸מתחילין סעודה סמוך למנחה גדולה, לא מיבעיא סעודה גדולה כסעודת נישואין ומילה, אלא אפילו סעודה קטנה¹¹⁹, דהיינו סעודת כל אדם, דחיישינן¹²⁰שמא ימשך אחר סעודתו ויעבור זמן התפילה. ומאימתי התחלת אכילה, משיטול ידיו¹²¹. ומי¹²²שרגיל להתיר חגורתו בשעת אכילה משיתיר חגורתו אפילו קודם הנטילה.

דין סעודה קטנה שאסרו

מה¹²³שאסור לאכול סעודה קטנה, היינו כשקובע לסעודה, אבל לטעום, דהיינו אכילת פירות, מותר אפילו¹²⁴כבר הגיע זמן מנחה קטנה ואפילו אם אוכל הרבה פירות דזה לא מקרי סעודה. וכן מותר לאכול תבשיל העשוי מחמשת המינים אם אינו קובע עלייהו. והוא¹²⁵הדין לאכול פת כביצה ולא יותר¹²⁶כדרך שאדם אוכל, בלא קבע, מותר. וכתב המגן אברהם שדין כביצה דווקא הוא גם בשתייה¹²⁷, וזה¹²⁸שייך במשקה המשכר דאיכא טעמא דשמא ימשך, אבל סתם משקה מותר לשתות אפילו הרבה.

התחיל באחת מכל אלו

התחיל¹²⁹באחת מכל אלו¹³⁰, אפילו¹³¹התחיל אחר שהגיע כבר זמן מנחה גדולה, ואפילו אחר כך, כל שלא הגיע עדיין החצי שעה שקודם מנחה קטנה, אינו מפסיק¹³²אף על פי שהתחיל באיסור. ואף¹³³אם על ידי זה יפסיד התפלה בצבור אינו מחויב מדינא דלא אטרחוהו רבנן בדיעבד כיון שיש לו שהות להתפלל אחר כך. אבל¹³⁴אם אין שהות להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו, אפילו¹³⁵אם התחיל בהיתר, צריך להפסיק מיד, ואפילו¹³⁶עוד היום גדול, כל שיודע שתמשך סעודתו או מלאכתו עד שתחשך צריך להפסיק מיד שמא ישכח ויעבור הזמן לגמרי.

דין אכילה ושאר דברים קודם ק"ש של ערבית

אסור¹³⁷לישן חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית אפילו דעתו רק לישן קמעא, וכן אסור¹³⁸להתחיל לאכול¹³⁹חצי שעה¹⁴⁰סמוך לצאת¹⁴¹הכוכבים שהוא זמן ק"ש של ערבית, שמא¹⁴²ימשך בסעודתו ופעמים ישתקע עי"ז גם בשינה וישכח לקרות שמע. ואפילו לאכול קמעא אסור ומ"מ טעימה בעלמא מיני פירות או אפילו פת בכביצה שרי.

התחיל¹⁴³לאכול¹⁴⁴אחר שהגיע הזמן, דהיינו בתוך¹⁴⁵חצי שעה קודם צאת הכוכבים, כיון שקריאת שמע היא דאורייתא ומקרי שהתחיל באיסור מפסיק מיד¹⁴⁶וקורא ק"ש בלא ברכותיה¹⁴⁷וגומר סעודתו, ואח"כ קורא אותה בברכותיה ומתפלל. אבל¹⁴⁸אם התחיל בהיתר דהיינו לפני חצי שעה שסמוכה לצאת הכוכבים אפילו לק"ש אינו מפסיק כל שיש לו שהות לקרוא אחר גמר סעודתו.

דין הפסקה קודם תפילת ערבית

מה¹⁴⁹שמפסיק באכילתו סמוך לזמן צאת הכוכבים, הוא דווקא לעניין קריאת שמע שהיא מדאורייתא. אינו מפסיק לברכותיה ולתפילה. וכתב הרמ"א¹⁵⁰שאם לא התחיל לאכול, אע"פ שנטל ידיו, ויש¹⁵¹עוד שהות הרבה להתפלל מחמרינן ליה שיפסיק. ולא דמי להתחיל סמוך למנחה דאינו מפסיק בדיעבד אם כבר נטל ידיו. משום שמנחה זמנה מועט ומפחד להפסידה על כן לא יבוא לפשוע בה. אבל בערבית שזמנה בדיעבד כל הלילה גוזרים דלמא אתי למפשע ויסמוך על אריכות הלילה, ולכן כל זמן שלא התחיל באכילה עצמה, אף שנטל ידיו מטריחים אותו להפסיק. וכתב המשנה ברורה¹⁵²שכל זה דווקא כשלא בירך עדיין על נטילת ידיים, אבל אם בירך נכון שלא יפסיק אלא יברך המוציא ויאכל כזית ויפסיק סעודתו¹⁵³.

אם¹⁵⁴אין שהות להתפלל כגון שעומד¹⁵⁵סמוך לעלות השחר או אפילו עומד בתחילת הלילה רק שסעודה זו תמשך עד עלות השחר כגון סעודות גדולות בימות הקיץ שהלילות קצרים צריך להפסיק מיד ביציאת הכוכבים, ואפילו התחיל בהיתר מבעוד יום.